קטגוריה: סיעור-מוחות

הדמיון בשירות החדשנות האסטרטגית

כדי לספר סיפור טוב, עלינו להפעיל את הדמיון. חישבו על ילדים: כאשר הם משחקים הם "מלבישים" סיפורים על המציאות ויוצרים מציאות אחרת, משחקית. הם מדמיינים שהספה והכריות הם הרים שאפשר לטפס עליהם. הם פורסים שמיכה, נכנסים תחתיה ומדמיינים שהם הרפתקנים באוהל. באמצעות עוצמת הדמיון הם מספרים סיפור המתייחס למציאות האמיתית ויוצרים לעצמם עולם חדש. סיפור

קרא עוד

עושים סדר בחשיבה היצירתית

יצירתיות נתפשת כנחלתם של מעטים שבורכו בניצוץ של גאונות. אך יותר ויותר מחקרים מלמדים, כי ניתן לפתח ולחולל חשיבה יצירתית באמצעות שיטות וטכניקות פשוטות יחסית. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב-העת McKinsey Quarterly, ומתבסס על מחקר ונסיון רב-שנים של הכותבים, מציע כמה עצות מועילות המסייעות לפיתוח חשיבה יצירתית בהקשרים של אסטרטגיה עסקית. מחברי המאמר נשענים על מחקרים

קרא עוד

על השימוש בסיפורים בהעברת מסרים

אם עליך להעביר מסר מסויים או לטעון טיעון כלשהו, ספר סיפור במקום. פוסט חדש ב-HBR מספר על היתרונות הטמונים בשימוש בסיפורים לצורך העברת מסרים. הרשימה מצאה חן בעיני, כיוון שהיא מתייחסת לעקרונות החשובים גם לבניית ולעריכת משחקי מלחמה. הכותב טוען, כי מדובר ביכולת המצריכה לימוד ותרגול, אך היא נרכשת; והוא מציע כמה טיפים ל-'מספר המתחיל':

קרא עוד

משחקי תפקידים: שאלות שיש לשאול ותשובות שיש לענות

הפתגם הידוע אומר שכאשר שואלים שאלה טפשית מקבלים תשובה טפשית. בעולם האסטרטגיה העסקית, קיימת חשיבות מרכזית לשאלת השאלות הנכונות, על-מנת לקבל תשובות טובות. 'משחקי מלחמה' מספקים פלטפורמה מצויינת לפיתוח תשובות טובות, אך רק בתנאי שהשאלות הנשאלות, תהיינה טובות בעצמן. תארו לכם שאנו צופים שמתחרה חדש יכנס אל השוק שבו אנו פועלים, או שאנו  מתכננים להשיק

קרא עוד

משחקים: כלי מסייע לקבלת החלטות יצירתית

מה המשמעות של משחק? כיצד הוא עוזר לנו בתהליכי קבלת החלטות, או במקרים שבהם נדרשת חשיבה יצירתית? המשחק הוא הדרך הטבעית שבה ניתן לאמץ ולפתח מיומנויות חדשות. המשחק מכין אותנו להזדמנויות חדשות ולאתגרים חדשים. הוא יוצר איזור נוח ובטוח שבו המשתתפים יכולים להתעמת עם כל הבעיות, החששות והביקורת שלהם; ויכולים לפתח בצוותא ידע משותף. אך

קרא עוד

שבע עצות לסיעור מוחות מועיל

חברות מתבססות על רעיונות טובים. כל מנהל בכל חברה שואף לייצר את הרעיון הטוב הבא, שיקנה לו יתרון על מתחריו. שיטת סיעורי המוחות מוכרת לכולנו: קבוצת אנשים יושבים בחדר, סביב שולחן; ומנסים להעלות ולדון ברעיונות יצירתיים. אך לעתים קרובות, ביטויים כמו "חפש משהו יצירתי" או "חשוב מחוץ לקופסא", נותרים בגדר מטבעות לשון שחוקות. איך הופכים

קרא עוד

"לא משחק ילדים: משחקי מלחמה בעולם העסקים"

בגליון החדש של אינטליג'נס, הניוזלטר של מכון היצוא העוסק במודיעין תחרותי, פורסם מאמר של ד"ר שי הרשקוביץ, בנושא 'משחקי מלחמה'. קריאה נעימה. http://www.export.gov.il/_Articles/Article.asp?ArticleID=36693&CategoryID=1367&Page=1

מה אפשר ללמוד על משחקי מלחמה מחברת הייעוץ McKinsey?

מאמר מעניין שפורסם ב-McKinsey Quartelry מציג כמה תובנות שפותחו בחברת הייעוץ McKinsey, לאור נסיונם העשיר במשחקי מלחמה. המאמר מציג ארבע שאלות שיש לשאול כאשר ניגשים לעריכת משחק מלחמה עסקי: השאלה הראשונה היא: 'האם המשחק יכול לסייע לארגון לפתור בעיות'.  לטענת כותבי המאמר, משחק מלחמה הוא אפקטיבי ביותר כאשר קיימת רמה מסויימת של אי-וודאות בסביבת הארגון.

קרא עוד

מה מתחולל בתוך מוחו של היזם?

כיצד יזמים חושבים? האם מתחולל להם כאוס יצירתי בראש? האם המוח שלהם 'יודע' לשבור תבניות ולחשוב אחרת? האם הם חובבי סיכון מטבעם? למרות שהסוגייה נדונה בהרחבה בספרות העוסקת בעסקים, באופן מפתיע היא כמעט ולא נחקרה מההיבטים הפיזיולוגיים והקוגניטיביים שלה. מאמר חדש מציג תוצאות מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת וירג'יניה; ומגלה כמה תוצאות מעניינות. המאמר מצדיק בהחלט

קרא עוד

לאתגר קונספציות ארגוניות באמצעות משחקי מלחמה

אחד הדברים שארגונים הכי מתקשים בהם, הוא איתגור הדוגמות והקונספציות שלהם. זאת, במיוחד בכל האמור למיצוב אסטרטגי, יכולות ליבה ואפקטיביות התחרותית. כתוצאה מכך, לעתים קרובות בכירים מתקשים להתעמת עם עמיתיהם, לשנות יכולות קיימות ולהצביע על חולשות הארגון, כחלק מהתהליכי פיתוח אסטרטגי שהם מנסים להוביל. לפני כמה ימים השתתפתי בדיון אסטרטגי בחברה גדולה. הדיון עסק במהלך

קרא עוד