משחק מלחמה אמריקני מדמה תקיפה ישראלית באיראן

השאלה החמה ביותר היום בזירה הבינלאומית נוגעת לכוונותיה של ישראל ביחס לאראן. האם תתקוף או לא תתקוף? ואם כן, מתי? באביב? בקיץ? ואולי בסתיו? וכיצד יגיבו האיראניים?

משחק מלחמה שנערך בתחילת חודש מרס האחרון בפיקוד המרכז האמריקני, ושפרטיו הופיעו בכתבה בניו-יורק טיימס, נועד להתמודד עם שאלות אלו. המשחק, "מבט-פנימי" (Internal Look), נועד להעריך התפתחויות איזוריות שונות במקרה של תקיפה ישראלית, ואת משמעויותיהן לארצות-הברית. לצד דיון בתרחישים העתידיים, מבחינה דידקטית מטרת המשחק היתה לבחון את השיח המבצעי בין הפנטגון, פיקוד המרכז האמריקני והכוחות הפרוסים במפרץ הפרסי.

סיפור המעשה התרגילי נפתח בתקיפה ישראלית יזומה על מתקני הגרעין האיראניים. מתכנני המשחק קבעו, כי האיראנים ראו בתקיפה מהלך משולב ישראלי – אמריקני; ולכן לא הסתפקו בתגובה נגד ישראל, אלא תקפו גם מטרות אמריקניות. המטרה האמריקנית המרכזית שנתקפה, על-פי התרחיש התרגילי, היתה משחתת שסיירה במפרץ הפרסי. כתוצאה מהתקיפה נהרגו 200 מלחים אמריקניים; ובתגובה, פתחה ארצות-הברית במתקפה מדודה על המתקנים האיראניים.

משתתפי משחק המלחמה העריכו, כי התקיפה הישראלית עיכבה את ההתקדמות הגרעינית האיראנית בכשנה; ואילו התקיפה האמריקנית הביאה לעיכוב של שנתיים נוספות. תקיפה נרחבת יותר, לו היתה מבוצעת, היתה מביאה לנזק משמעותי יותר. כך או כך, העריכו המשתתפים, תקיפה ישראלית תגרור את האיזור למערבולת ותיצור איום לאינטרסים אסטרטגיים אמריקניים.

יצויין, כי משחקי המלחמה מסדרת "מבט-פנימי" נערכים בפיקוד המרכז האמריקני פעמיים בשנה, מזה שנים רבות. מטרתם להעריך כיצד יגיבו מטה הפיקוד וכוחותיו בעולם, להתפתחויות איזוריות שונות. במהלך השנים בוצעו משחקי "מבט-פנימי" כחלק מההערכות להתמודדות עם האיום הסובייטי, התפתחויות שונות במזרח-התיכון; ובשנת 2002 אף בחן המשחק את מוכנות הכוחות האמריקניים לפלישה לעיראק.

מודעות פרסומת

2 comments on “משחק מלחמה אמריקני מדמה תקיפה ישראלית באיראן

  1. Rashumon
    01/04/2012 at 3:33 pm #

    הי שי, תודה על השיתוף, כמו תמיד.
    אני מייחס מעט מאד "איכות" למשחקי המלחמה של הפיקוד האמריקני, בעיקר משום שהם נכשלים (שוב ושוב) בבסיס המודיעיני, בהבנת המניעים של תרבויות אחרות (יפנים, ערבים, רוסים), ובמשמעות של משחק מלחמה אמיתי. אולי הדוגמא הטובה ביותר היא אותו משחק מ-2002 שציינת, שהיה הגדול והיקר ביותר שנערך עד אז (ארך שבועיים, עלה 250 מיליון דולר והשתתפו בו למעלה מ-13,000 חיילים ומפקדים), ומבחינה מקצועית של משחקי מלחמה היה כשלון חרוץ: בשלב די מוקדם, הרד-טים (דימוי האויב), שכולם ציפו שיפסיד (הרי אלו עירקים פרימיטיביים מול הצבא האמריקני האימתני) – התחיל להוביל לקראת נצחון בגלל חשיבת גרילה חכמה. בשלב זה מפקדי ה"משחק" החליטו לשנות את החוקים, להעלות מהמצולות משחתת אמריקאית שהוטבעה כבר, ולנטרל חלק ממשאבי הרד-טים, כדי שהצבא האמריקאי ינצח. לא ממש משחק מלחמה – יותר "משחק מכור".

    בתחום שלי / שלנו, פוגשים לצערי מנהלים שעוברים משחק מלחמה בעיקר כדי להוכיח שהם "צודקים וחזקים", ופחות כדי לראות באמת היכן ניתן לשפר. בזבוז משאבים ובעיקר פספוס של משאב מצויין לשיפור ביצועים.

    חג שמח
    איל ויס

    • intellecteam
      04/04/2012 at 3:29 pm #

      אכן, כלל בסיסי במשחק מלחמה הוא שמירה על ריאליזם – שאם לא כן המשחק הופך למשהו שבין טריוויאלי או ביזארי. אני מכנה זאת: משחק דמיוני אך לא בדיוני – כלומר, דמיוני במובן זה שמדובר בתרחיש עתידי מדומיין, אך לא בדיוני במובן זה שהתרחיש חייב "לדבר" עם המציאות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: