גישה חדשה למודיעין ממקורות אנושיים (יומינט)

אחת משיטות האיסוף הוותיקות והמקובלות ביותר של ארגוני מודיעין היא איסוף ממקורות אנושיים, או מה שמכונה בעגה המקצועית 'יומינט' (Humint – Human Intelligence). מילון המונחים של 'המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים' מגדיר יומינט כ-" דיסציפלינה המתמחה באיסוף מודיעין מאנשים – סוכנים וסייענים – על-ידי גיוסם והפעלתם".

יש המכנים שיטת איסוף זו 'המקצוע העתיק בעולם' (זוכרים את המרגלים ששלח יהושע לארץ-ישראל?), אך היא רלוונטית מאוד גם לימינו-אנו ובמיוחד לתחום המודיעין התחרותי (ראו לדוגמא את הפוסט המעניין של Wayne Taylor בנושא).

בעידן של קישוריות הולכת וגוברת בין בני-אדם, בין היתר הודות לטכנולוגיית המידע, עלינו לרענן גם את הקונצפט של איסוף מודיעין ממקורות אנושייים. מאמר חדש שקראתי לאחרונה מציע הסתכלות מרתקת על הנושא, דווקא מנקודת המבט של ארגוני מודיעין מדינתיים. המאמר, שכותרתו "Crowdsourcing: A New Perspective on Human Intelligence Collection in a Counterinsurgency" טוען, כי על ארגוני מודיעין לחפש דרכים חדשות לחיזוק שיטות איסוף המידע ממקורות אנושיים. זאת, באמצעות יצירת מכניזמים של מיקור-המונים (crowdsourcing). לטענת המחבר, ניתן למנף את טכנולוגיית המידע וליצור רשתות גדולות מקושרות זו-לזו, המסוגלות לספק מידע רב ערך, לצד הפצה מהירה של מידע – בעיקר לצרכי עיצוב דעת קהל או לחילופין, לוחמה-פסיכולוגית חשאית. המאמר סוקר את המערכת הנוכחית של איסוף מידע ממקורות אנושיים לצרכים מבצעיים, כפי שמצטיירת מהוראות השדה (FM) האמריקניות, אך מציע גישה נוספת, מבוססת מיקור-המונים, שאינה באה במקום הפעלת מסורתית של מקורות אנושיים אלא מתקיימת לצידה.

כשקראתי מאמר זה נזכרתי בפוסט נחמד שגם בו נתקלתי לאחרונה. כותרת הפוסט היא 5 Big Reasons You Should Start Using Q&A Sites Immediately. ומתבקש, הוא דן בשבחם של אתרי שאלות ותשובות, דוגמת .Yahoo AnswersQuoraLinkedIn AnswersStack Overflow לטענת הכותב, דווקא אתרים פשוטים אלה יכולים להשיא תועלת של ממש לכל מי שעוסק בהיבטים כאלה או אחרים של איסוף מידע ברשת.

ממש במקרה נתקלתי בצורך לעשות שימוש באתרים מסוג זה, במסגרת פרוייקט מחקרי שערכתי לאחרונה. נתבקשתי לכתוב סקירה הנוגעת לפעילות שירותית של חברות ברחבי העולם בתחום מסויים שלחברות יש אינטרס להסתירו. מחקר ראשוני ומחקר שניוני הצליח לספק רק מענה חלקי לדרישת הלקוח. גם שיחות עם אנליסטים ובלוגרים ברחבי העולם לא תרמו רבות. כצעד אחרון פניתי לכמה אתרי שאלות ותשובות במחשבה שאם פנייה זו לא תועיל, היא לבטח לא תזיק. להפתעתי, מתוך שלל התשובות הלא רלוונטיות שקיבלתי, דווקא אחת סיפקה מידע מצויין ובעל ערך, שאיפשר לי אפילו לחדד ולשפר את החיפוש שערכתי במקורות מקצועיים יותר.

מודעות פרסומת

2 comments on “גישה חדשה למודיעין ממקורות אנושיים (יומינט)

  1. איל ויס
    14/02/2012 at 10:20 am #

    תודה על ההתמדה בפרסום הפוסטים. במקרה זה הדוא"ל שלך היה נכון בניסוח ואילו כותרת הפוסט פחות מדוייקת: זוהי גישה 'מעניינת', אבל לא 'חדשה'. איזכורים לשימוש בסקרי דעת קהל "תמימים" או שאינם תמימים נמצאים זמן רב. בכל אופן החידוד והדוגמא שלך לשימוש ב-Q&A חשובים.

    בנוסף, עם כל הכבוד למתודות הבטחוניסטיות הנפוצות בארץ, יש לזכור שהזירה העיסקית שונה ביישום של מתודות, לכן הגדרת יומינט כמו של 'המוסד למודיעין' אינה רלוונטית: בתחום האזרחי נעשה שימוש רב במקורות תמימים שמעבירים מידע מתוך שיחות "בטלות" או ראיונות עבודה (מתודה שנויה במחלוקת לכשעצמה), והם אינם מספקים מידע מבחירה מודעת או מרצון חופשי, כך שההגדרה של "סוכנים וסייענים" לא מתאימה.

  2. intellecteam
    14/02/2012 at 10:27 am #

    אכן, סוגיית מיקור-ההמונים אינה חדשה ומדברים עליה כבר זמן רב. החידוש במאמר (לדעתי) הוא בהטמעתה דווקא בממסדים בטחוניים שמטבעם נוטים להיות סגורים יותר. עם זאת, כדאי לציין שדווקא ה-CIA הקים ביחד עם DARPA לפני כעשור 'בורסת רעיונות' המתבססת על עקרון חוכמת ההמונים.
    אני מסכים שהפעלת סוכנים במובן הבטחוניסטי – מקובלת פחות בעולם העיסקי, אך היא בהחלט קיימת (ואינה חוקית כמובן). באותה המידה, גם חילוץ מידע מ-"שיחות בטלות", או ליתר דיוק "הפעלת מקורות עקיפה", היא פרקטיקה מקובלת בעולם הבטחוניים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: