האמנם הגיון בריא והסתמכות על העבר מסייעים לנו לחשוב אסטרטגית?

ספר חדש שראה אור לפני כמה חודשים בשם Everything is Obvious, Once You Know the Answer: How Common Sense Fails Us, לכד את עיני. המחבר, הסוציולוג דאנקן ווטס, טוען שבכל האמור לחיזוי התפתחויות עתידיות, אנחנו מעניקים קרדיט רב מידי למה שמכונה 'הגיון בריא' (Common Sense). יכולתנו להסיק על העתיד לאור נסיוננו בעבר היא מוגבלת, שכן אירועים מורכבים אינם נוטים לשכפל את עצמם ואינם ניתנים לבחינה מדעית. אך מבחינה קוגניטיבית, משעה שאנו עדים לסיטואציה מסויימת, אנו נוטים לבצע רציונלזיציה של הסיבות להתרחשותה; ומשכנעים עצמנו שניסוננו מאירוע זה יסייע לנו לחזות אירועים דומים בעתיד. לכן, אנו מערכיכם הערכת-יתר תכונות כמו אינטואיציה והגיון בריא. ווטס מאתגר את ההנחה המקובלת עליה מתבסס רעיון 'ההגיון הבריא', בכך שהוא מעלה את השאלה האם נסיון העבר אכן מסייע למקבלי החלטות לחזות את העתיד בסיטואציות מורכבות. הוא תוקף את הספרות העכשווית המקובלת (בעיקר בתחומי קבלת-החלטות וחשיבה אסטרטגית), המתיימרת לספק כלים מסייעים להבנה עתידית של סיטואציות ייחודיות ומורכבות. ברובד רחב יותר, הספר מתעמת עם הגישה השלטת בתחום מנהל-העסקים, הרואה בהגיון בריא ובאינטואיציה כלים רבי -עוצמה להתמודדות עם מצבים מורכבים.

ווטס טוען, שאם אכן יש אמת בטענות הללו, הפתעה היתה עניין הרבה פחות נפוץ מהמתרחש בפועל. במילים אחרות, ווטס שואל מדוע מקבלי-החלטות נכשלים שוב ושוב בנסיונותיהם לחזות את העתיד ולהערך לקראתו. תשובתו פשוטה: אנחנו נכשלים בתחזיות מאחר והתופעות בעולם המודרני (ובכלל) מורכבות במידה רבה כל-כך ומערבות משתנים רבים כל-כך,שהמציאות אינה חוזרת על עצמה ואינה משחזרת את עצמה. קווי הדמיון שאנו מזהים לכאורה, הם עניין קוגנטיבי שלאחר-מעשה ובדרך-כלל אין להם אחיזה במציאות.

אם כך, מה עושים? לטענת ווטס, הגיון בריא, אינטואציה והסתמכות על נסיון-העבר ה אכן עוזרים להתנהלות בשגרה היומיומית שלנו, שאינה מאופיינת ברמת מסובכות גבוהה. במצבים מורכבים, הוא טוען, טכנולוגיות מידע חדשות עשויות לסייע לנו לפשט חלקית את מורכבות הסביבה ולזהות יחסי גומלין בין משתנים. טכנולוגיות אחרות יכולות לסייע לנו להתכונן טוב יותר לאירועים עתידיים המצויים מחוץ למסגרת התפישה שלנו (או במילים אחרות, לסייע לנו להתמודד עם הפתעות ולייצר התרעה מוקדמת).

טענה זו של ווטס, בדבר שילוב טכנולוגיות להתמודדות עם ההווה, הופיעה כבר לפני כמה שנים על-ידי גורו החשיבה האסטרטגית הנרי מינצברג. כזכור, מינצברג נוהג זה שנים למתוח ביקורת על המתודולוגיות השונות של תכנון אסטרטגי המקובלות בעולמות העסקים. לטענתו, אסטרטגיה היא הסבר בדיעבד לקבלת החלטות שמנהלים מבצעים ללא מסגרת מתודולוגית. מינצברג כפר לכן ביכולת לבצע תכנון אסטרטגי לגבי אירועים עתידיים והצביע על שיטות להתמודדות עם הפתעות כאשר הן מתרחשות. הסיפא של דיון זה היא שגם ווטס וגם מינצברג מציגים כמה כלים, טכניקות וטכנולוגיות שתכליתן להתמודד עם אירועים עתיידים – לא על-ידי מתודולוגיות עקרות לתחזיות בלתי-אפשריות, אלא על ידי שכלול היכולת לבין מה קורה בהווה ולייצר תגובה מהירה והולמת.

עבורי, הספר של ווטס – בדומה לטענות של מינצברג – היה מעין שכנוע של המשוכנעים. אינני כופר ביכולת לבצע תהליך אסטרטגי ובמתודולוגיות לביצוע תהליכים כאלה. נהפוך הוא. אולם אני מאמין שאסטרטגיה בכלל והעשייה המודיעינית במסגרתה בפרט, אינם עניין של חיזוי וניבוי העתיד. התהליך האסטרטגי הוא שיח (דיסקורס) מתמשך שתכליתו, בראש ובראשונה, לייצר מנגונים תפישתיים המסייעים להבין את ההווה, או ליתר דיוק להבין התפתחויות בהווה השלכותיהן העתידיות האפשריות. התכלית המרכזית של השיח האסטרטגי הוא לייצר כבר בהווה כלים שיתנו לנו יכולות תפישתיות ושפה מושגית לתיאור אירועים עתידיים כאשר הם מתרחשים.

מודעות פרסומת

One comment on “האמנם הגיון בריא והסתמכות על העבר מסייעים לנו לחשוב אסטרטגית?

  1. גיא נירי
    21/08/2011 at 8:31 pm #

    מעניין. אמר כבר מישהו שלא נוהגים ברכב קדימה באמצעות התבוננות במראה האחורית… .
    אין ספק שכיום קשה יותר לחזות אירועים עתידיים והסבירות שאירוע מן העבר יתרחש שוב, בדיוק מופלא, בהנתן תנאים דומים יורדת בהתמדה מאחר והמערכות הסובבות אכן הופכות למורכבות יותר. האמת היא שתמיד היתה קיימת בעיה בחיזוי שחלק גדול ממרכיביו איננו ידוע או כלל אינו נלקח בחשבון.

    כמנהל מודיעין תחרותי אני עושה שימוש גם בחומרים מהעבר שמסייעים לי להבין בדיעבד מה התרחש בנקודת זמן כלשהיא ומה השפיע על מה. המידע הזה עוזר לי בגיבוש מעין מערך סבירויות שבו אני מציג ללקוחותי מספר היתכנויות ומעניק לכל אחד מהם אחוז הסתברות שונה. עצם ההסתמכות על אירועי העבר מסייעת לי, גם אם באופן לא הכי מדוייק, לצמצם פערי מידע ולשער שאם גורם א' משפיע על גורם ב' בהנתן תנאים מסויימים ישנה אפשרות שהמצב יחזור על עצמו באופן זה או אחר.

    אמצעי נוסף הוא מערך סנסורי התרעה שאני פורס במיקומים שונים, על בסיס התרחשויות עבר ואני מעריך שאם מתקבל אוסף של אזעקות הרי הסבירות לאירוע מסוג זה או אחר עולה במידה ניכרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: