למידה באמצעות מתודולוגיית פרה-מורטום

במהדורת הדפוס של עיתון דה-מרקר מפורסם הבוקר ראיון עם זוכה פרס נובל דניאל כהנמן. בראיון דן כהנמן באופטימיות ובפסימיות ושובר את התפישה הרווחת לפיה אופטימיות טובה לעסקים. כיצד מרסנים יתר אופטימיזם? כהנמן מציע את שיטת הפרה-מורטום: "מושיבים את הצוות שעוד לא יצא אל הדרך ונותנים לו תרחיש אפשרי: הפרוייקט רץ כבר שנה או שנתיים והוא כשלון חרוץ. הצוות צריך לקבוע מה נעשה לא נכון. מתברר שגם אופטימיסטים שמתבקשים לחשוב מראש בתהליך מובנה על כשלי הפרוייקט, מזהים אותם עוד לפני שתהליך יצא לפועל וכך יכולים למנוע בעיות עתידיות". ועוד מוסיף כהנמן: "סוג חשיבה כזה מתחייב בכל ארגון ולפני כל פרוייקט, מכיוון שהוא מונע הטיות שנובעות מהבדלי אישיות בארגון…הפרה מורטום מסייע לנבא אפשרויות של תקלה…".

אנו ב-Intellecteam עושים זה מכבר שימוש במתודה זו, כאשר אנו מבצעים תהליכי למידה מבוססי משחקי-מלחמה בארגונים. אכן, כפי שאמר כהנמן, הנסיון מלמד שמדובר בשיטה אפקטיבית מאוד, שאם מבצעים אותה בזמן, היא עשויה לשפר דרמטית את ההערכות לקראת מהלכים שונים, מתחום השיווק ועד לשינויים ארגוניים. זו מתודה הרלוונטית הן למהלכים אסטרטגיים והן במהלכים טקטיים; והיא מאפשרת להערך מבעוד מועד לתקלות פוטנציאליות בעתיד ולשפר בהווה את ההערכות לביצוע המהלך.

רוצים לקרוא עוד? גארי קליין, מחלוצי החשיבה על פרה-מורטום כותב ב-Harvard Business Review.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: